בין שתי מלחמות העולם (1939-1920)

קורות יהודי פינסק בין שתי מלחמות-העולם תועדו ותוארו בהרחבה ובליווי תמונות רבות בספר "פינסק" כרך שני. כלולים בו כל תחומי החיים של הקהילה.

בתקופה זו הזדהו רוב יהודי פינסק עם התנועה הציונית, אשר על מפלגותיה נימנו: שני פועלי ציון (ימין ושמאל); ציונים כללים; ברית הצוה"ר (רביזיוניסטים); "מזרחי"(דתיים); ויצ"ו - נשים ציוניות. גם מפלגת הפועלים היהודית "בונד" הלא ציונית מנתה מאות חברים. בכל הבחירות המקומיות והארציות נבחרו נציגים ממפלגה זו, יחד עם המפלגות הציוניות. רוב הנוער היה מאורגן בתנועות נוער ציוניות: "השומר הצעיר"; "בית"ר"; "הנוער הציוני"; "פרייהייט-דרור" וכן "צוקונפט" ("בונד"). נוער מבוגר יותר השתייך ל "החלוץ"; "החלוץ הכלל-ציוני"; "ברית החייל"; "החלוץ המזרחי".

בתי הספר בזרם החינוך הדתי היו:2 "תלמודי תורה", "חדרים" ו"חדרים מתוקנים", ישיבה "בית יוסף". רוב התלמידים למדו בבתי ספר חילוניים. בתי ספר יסודיים:2 "מדרשה תרבות" בשפה העברית; "תל-חי" - עברית ויידיש, בחסות "פועלי-ציון"; על-שם גלויברמן - יידיש, בחסות ה"בונד" וכן בתי ספר עממיים - ממשלתיים בשפה הפולנית. למדו בהם תלמידים יהודים מעטים. בתי ספר תיכוניים: גימנסיה עברית "תרבות" (נוסדה 1922-1923); מאות תלמידי הגימנסיה ושתי המדרשות מילאו את שורות תנועות-הנוער הציוניות. השפה העברית שלטה ברמה בכל פעילותם. רב היה חלקם של תלמידים אלה בהתבגרותם, ביו העולים לארץ-ישראל.
גימנסיה "צ'צ'יק" לבנות בשפה הפולנית שהיתה אחר-כך מעורבת בנות ובנים. 2 גימנסיות ממשלתיות בשפה הפולנית, בנים ובנות בנפרד. 2 בתי ספר מקצועיים - בנים ובנות.

ביום שישי הופיעו 3 עיתונים ביידיש, ולעיתים גם עיתון בעברית:"ניבנו".

ערב מלחמת העולם השניה היו בעיר כ30,000- יהודים שהיוו 75% מכלל האוכלוסיה.
(ב1999 - כ130,000 - תושבים מזה כ 500- יהודים).

17 חדשים של הכיבוש הסובייטי (21.6.1941-17.9.1939) הוא פרק של כפיה תרבותית ואנטי-ציונית ושילוח "היהודים הבורגנים" לסיביר (הודות לכך ניצלו חייהם). אבל רוב הנוער השתלב בעבודה ובלימודים במשטר החדש. מאות מהם ניצלו הודות לכך שעם פרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה נשלחו לעבוד באזורים המרוחקים בפנים רוסיה.

חזרה לראש הדף