הקהילה היהודית בפינסק בתחילתה: 1700-1506

"כתב הזכויות היסודי" ליסוד ישוב יהודי בפינסק, ניתן ע"י נסיך פינסק ירוסלביץ, ביום 9 באוגוסט 1506 ובו אישור להקמת בית-כנסת ובית-קברות. בישוב היו אז 75 נפשות בערך. לאחר 150 שנה, ערב גזירות ת"ח ות"ט (1648) מנתה הקהילה יותר מ-1000 נפש - 20% מכלל האוכלוסיה. היו לה זכויות אזרח כחוק וחופש לעסוק בענפי כלכלה שונים: מסחר, מלאכה, הלוואות בריבית, חכירת אחוזות, חכירת גבית מסים ומכס, עסקי ייצוא תבואה ומוצרי-יער. בסוף אוקטובר 1648 נכבשה העיר ע"י כוחות חמלניצקי. יהודים נרצחו ונמלטו ואף הוטבלו לנצרות (וחזרו ליהדות אחרי האסון). לקראת סוף המאה ה-17 התאושש הישוב היהודי.

חסידים ו"מתנגדים" במאות ה-17 וה-18

עם ביטולו של "ועד ארבע הארצות" ב-1764 נחלש מעמדו של הישוב היהודי בפינסק. באותו זמן חדרה לפינסק ולקארלין הסמוכה תנועת החסידות ושלטה בקהילה עד 1750. בלחצו של ר' אליהו, הגאון מוילנה, צירפו ראשי הקהילה את תמיכתם ב"חרם" על החסידות. הרב של פינסק - ר' לוי-יצחק מברדיצ'ב, הורד מכס הרבנות ובמקומו נבחר ה"מתנגד" ר' אביגדור בן יוסף-חיים, אך השפעת החסידות לא פסה.

סוף המאה ה-18 והמאה ה-19

עם חלוקתה השניה של פולין (1793) נכללה פינסק בקיסרות רוסיה. בעיר ישבו אז כ2000 - יהודים. במאה ה-19 חל שיפור במצב הכלכלי. יהודים מילאו תפקיד חשוב במאמצי הממשלה לעשות את פינסק צומת מסחרי, בעיקר בסחר העצים ולקשר את דרום רוסיה עם נמלי הים הבלטי באמצעות שייט נהרות. העיר היתה משופעת בסוחרים ובעלי מלאכה יהודים. ב-1855 אף הוקם ישוב יהודי חקלאי בכפר הסמוך איבניקי. בסוף המאה ה19- נמתחו פסי-רכבת קיוב-בריסק שעברו את פינסק וגרמו לשיגשוג כלכלי. יהודים הקימו בעיר מפעלי תעשיה: לבידים (לוריא), גפרורים (האלפרין), טחנות-קמח, מנסרות, ספינות-נוסעים ועוד. עבדו בהם כמה אלפים של פועלים יהודים, זאת בנוסף למאות בעלי מלאכה ושוליותיהם בשלל מקצועות.

עם השגשוג החמרי גברה גם תנועת השכלה. בצד ה"חדרים" המסורתיים קמו "חדרים מתוקנים" וגם בית-ספר לבנות ובית ספר מקצועי ראשון (1888). בבית הספר התיכון בשפה הרוסית למדו תלמידים יהודים וביניהם הצעיר חיים ויצמן (הנשיא הראשון של מדיגת ישראל) - יליד העיירה הסמוכה "מוטול" (מוטלה ביידיש). הוא גם לקח חלק בפעילותה של "אגודת חובבי ציון".

מלחמת העולם הראשונה ושלטון פולין

ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) הגיע מספר היהודים בעיר ל-72% 28,000 מכלל האוכלוסיה. בימים הראשונים לכיבוש העיר ע"י הפולנים (אפריל 1919) ה' ניסן תרע"ט הוצאו להורג ללא משפט 35 מראשי הציבור היהודי באשמת-שוא שהם בולשביקים. הנרצחים נקברו בחשאי בבית-הקברות הישן ברחוב זבלנה. מאורע זה זעזע בשעתו את כל העולם הנאור וממשלת ארצות-הברית שלחה ועדת - חקירה לפינסק בראשות השר מורגנטאו. המצבה שהוקמה על קבר-האחים ועליה שמות כל הקורבנות, אין לה זכר במקום, אך היא שוחזרה באתר הזיכרון לקהילת פינסק בקיבוץ גבת בצד המצבה לניספי השואה.

חזרה לראש הדף