השואה וחיסול יהודי פינסק (23.12.1942 - 4.7.1941)

ב-4 ביולי 1941 נכבשה העיר ע"י הצבא הגרמני - נאצי. פינסק אמורה היתה להיות הראשונה בין הערים הגדולות בשטחים הכבושים שתהיה ריקה מיהודים. עוצבות המבצע לתפקידים מיוחדים של הס.ס. הגיעו לעיר ב-9 ביולי והחלו בגזרות ורדיפות כנגד היהודים, כולל רצח יהודים בודדים.

ב-30 ביולי 1941 הוצאה פקודה ע"י רייכספירר ס.ס. הימלר בלשון זו: "את כל היהודים בפינסק חייבים להוציא להורג. נשים יהודיות יש לדחוף לביצות". ב-2 באוגוסט 1941 קיבל ברונו מאגיל - מפקד הקבוצה הרכובה של חטיבת הפרשים השניה של הס.ס. פקודה, שעל הפלוגה הראשונה והרביעית שבפיקודו להתחיל ברצח של יהודי פינסק. ב-4 באוגוסט, בתיאום הפעולה עם מפקד הקומנדו בפינסק ורטהוף (Werthof) התברר כי הביצות בעונה זו של השנה כבר אינן עמוקות דיין כדי להטביע בהן אנשים, וכדי לבצע את פקודת הימלר כלשונה דרושות משאיות להובלת היהודים המיועדים לרצח והן את הרוצחים אנשי ס.ס. למקום הרצח, ואלה לא עמדו לרשותם. בינתיים סוכם שלמחרת, ה-5 באוגוסט 1941, יתחילו ברצח כל הגברים מגיל 16 עד 60, וזאת בהתאם להנחיות.

ב5.8.1941 - נרצחו בידי אנשי פלוגת פרשי ס.ס. הראשונה 8,000 (שמונת אלפים) גברים ונערים יהודים בפינסק, ליד הכפר פוסניץ 4 - ק"מ מהעיר, בתואנה כי לוקחים אותם לעבודה לשלושה ימים.

ב-7 באוגוסט פשטו פרשי הס.ס. בסיוע המיליציה המקומית אל דירות היהודים וגירשו עוד גברים בגיל 60 - 16 למקום הריכוז ליד הכפר קוזלקוביץ' ושם נרצחו עוד 3,000 יהודים. בשני ימים אלו נרצחו לפחות 11,000 גברים ונערים יהודים. בשעות הערב של 8 באוגוסט נתקבל שדר ממטה חטיבת פרשי ס.ס. לעזוב את פינסק ולהתקדם ליתר היעדים בהתאם לתוכנית המקורית. שדר אחרון זה האריך את חייהם של שרידי קהילת יהודי פינסק - רובם ככולם נשים וילדים - לפחות בעוד כשנה וכמה חודשים. כ20,000 - יהודים נשארו בעיר אחרי עזיבת פרשי ס.ס. על קורות יהודי פינסק בתקופת-הביניים של תשעת החדשים, מרצח 11,000 הגברים ועד הקמת הגיטו ב-1 במאי 1942
ראה: ספר "פינסק", כרך שני+נחום בונה "השואה והמרי"
פרק ד': "שלטונות הדיכוי בפעולתם", ע"מ 333 - 331.
על "השואה והמרי" - לחצו כאן

רשימות יהודי פינסק בגיטו

בגיטו היו 240 בתים ב-23 רחובות והם חולקו בין 20 - 18 אלף היהודים לפי חצי מטר מרובע לנפש. בחדר אחד הצטופפו לפחות עשרה בני-אדם. קרובי משפחה השתדלו להתגורר באותו חדר, בכדי להקל במשהו על הסבל הנורא. לעדות אוטנתית וחד-פעמית על הרכב אוכלוסיית הגיטו, זכינו הודות לגילוי 550 דפים הכוללים רשימות שמיות של 18,287 יהודים בגיטו פינסק - בארכיון עיר המחוז ברסט (בריסק), על-ידי שתי עובדות של יד-ושם מירושלים. (רק בגיטאות ספורים בשטחים הכבושים נתגלו רשימות דומות). הרשימות נערכו בשפה הגרמנית כחודשיים לפני חיסול הגיטו והן כוללות: שם משפחה, שם פרטי, שנת לידה, כתובת בגיטו, מקצוע ומקום עבודה. לאחר מיון מדוקדק התבררה תמונת-זוועה, כתוצאה מרצח 11,000 הגברים: מכל 100 נפשות בגיטו היו 86 נשים וילדים עד גיל 15, ורק 14 גברים מגיל 15 ומעלה. נציין, כי חברי היודנראט רשומים בסעיף "מקום עבודה": נציג (ראטמאן) ביודנראט.
לרשימות יהודי פינסק בגיטו - לחצו כאן

"גיטו עובד" ושיפור התזונה

במיון נוסף של הרשימות נמנו 5,112 עובדים, שהם 46% מבני ה-15 ומעלה. מהם 1944 עובדים גברים, ו-3,168 עובדות נשים, ב-44 מקומות עבודה. מקומות העבודה לפי סדר גודלם ומספר העובדים היו כדלקמן: אספקה ושירותים לאוכלוסייה העירונית - 1,284 (כולל 364 עוזרות במשק-בית אצל נוצרים); יודנראט, על כל מחלקותיו ושירותיו - 1,175; שירותים לגרמנים - 999; בתי-חרושת ומנסרות - 859; בתי מלאכה - 795.

כמעט אחד מכל 4 עובדים הועסק במקום עבודה שניתן היה להסתייע בו, ולו במעט, למען שיפור תזונת בני המשפחה. 420 בחקלאות, 364 כעוזרות במשק-בית כנ"ל, 330 בחלוקת הלחם והירקות המוקצבים וכן עובדי-בתי החולים, בית-היתומים והמטבח הזול לנצרכים.

הנה כי כן הגיטו בפינסק יכול היה להתקיים בתנאים האיומים ההם כששה חדשים, כאי בודד של אוכלוסייה יהודית, באזור שהיה כבר כולו "יודן-ריין" (נקי מיהודים). במשך חודש אוגוסט 1941 נרצחו כמעט כל היהודים בעיירות סביב פינסק.
לחומר על רשימות הגיטו - לחצו כאן

חיסול יהודי גיטו פינסק והמצבות לזכרם

ביום 27 באוקטובר 1942 הוצאה פקודה על-ידי רייכספירר ס.ס. הימלר, ובין היתר נאמר בה: "אני מצווה, על אף השיקולים הכלכליים לחסל ולהשמיד את גיטו פינסק". גלגלי המכונה הנאצית החלו לנוע ביעילות השטנית שלה, ולאחר יומיים - ביום חמישי 29 באוקטובר לפנות בוקר - י"ח תשון תש"ג הוקף הגיטו על ידי פלוגות ההשמדה המיוחדות. במשך שלושת הימים:31,30,29 באוקטובר הובלו כשתי רבבות יהודי פינסק, עם כל חברי היודנראט, לבורות המוכנים ליד הכפר דוברובוליה כחמישה קילומטר מהעיר, נרצחו ונקברו שם. (צחוק הגורל: תרגום שם הכפר הוא: "רצון טוב"). על קבר האחים הזה הוקמה בשנת 1993 אנדרטה לזכרם על ידי ארגון יוצאי פינסק - במעמד 200 יוצאי פינסק מישראל ומהתפוצות. כן השתתפו שם נציג שגרירות ישראל במוסקבה, נציגי הצבא ומוסדות העיר, ומאות מבין האוכלוסייה המקומית וילדי בתי-הספר. עוד שלושה לוחות זיכרון הוקמו לזכר הקורבנות היהודים ליד הכפרים פוסניץ (8,000 הגברים) וקוזלקוביץ' (3,000 הגברים) וליד מקום בית הקברות היהודי בקארלין (שאין לו זכר),שם חוסלו 123 היהודים האחרונים מ"הגיטו הקטן" (בעיקר הסנדלרים והחייטים שמילאו הזמנות פרטיות של הגרמנים) היה זה בערב חג המולד ה23- בדצמבר 1942.
הכיתוב על הלוחות הוא בשפות: בלורוסית, עברית ויידיש.

ניסיונות התנגדות

סוכלו הניסיונות של קבוצת צעירים שריכזו חומרי הצתה בכמה מפינות הגיטו על מנת להפעילם עם תחילת החיסול וכך לפרוץ את טבעת הכיתור ולברוח ליערות. מוסדות היודנראט שהיו בסוד ההכנות, הרגיעו ועצרו את הפעילות, בהסתמך על שקרי הגרמנים כי "פינסק הוא גיטו עובד למען מאמץ המלחמה שלנו ויוסיף להתקיים". מיעוט הגברים בגיטו והחשש למעשי נקם מצד הגרמנים באלפי הנשים והילדים - היו גם הם גורם בולם את הצעירים. בסופו של דבר בוצע חיסול הגיטו ללא התנגדות, אבל מאות מיוצאי פינסק השתתפו במיגור המשטר הנאצי כפרטיזנים כלוחמי מחתרת וכלוחמים בצבאות השונים (אפילו ב"לגיון הזרים" הצרפתי).
להם מוקדש החלק במרי"פינסק" - כרך שני, עמודים 386 - 361 .

משפט נגד הרוצחים

נגד 7 מרוצחי היהודים בפינסק נערך משפט בגרמניה, שנמשך 14 חודשים. לקראתו העידה גם קבוצה של ניצולי גיטו פינסק. המשפט הסתיים בעונשים קלים.
(פרטים בספר "פינסק" - כרך א' - חלק שני, עמודים 495 - 494).

חזרה לראש הדף